בהרבה בתים שיצאו מטריפולי ומבנגאזי שמור אותו סיפור: סבא שלמד בבית ספר איטלקי, תעודה ישנה בשפה שאף אחד בבית כבר לא קורא, ומשפט שחוזר בכל אירוע משפחתי על כך שפעם היינו אזרחים איטלקים. השאלה המעשית היא מה מכל זה עומד היום מול הדלפק הקונסולרי, ומה בדיוק צריך להניח עליו.
בקצרה: אזרחות איטלקית ליוצאי לוב אינה נשענת על חוק נפרד אלא על הכרה באזרחות שכבר קיימת. ההכרה נשענת על מעמדם המשפטי של תושבי לוב בתקופת השלטון האיטלקי ועל החלטה מנהלית של משרד הפנים האיטלקי מ-4 במרץ 1987, שלפיה מי שהחזיק במעמד הזה ולא רכש את האזרחות הלובית נותר אזרח איטלקי. הבקשה עצמה מוגשת בשגרירות איטליה בתל אביב, באותו נוהל ועם אותה רשימת מסמכים כמו כל בקשת הכרה לפי מוצא, אבל עם נטל הוכחה כבד יותר בשאלה אחת שאינה עולה במסלול הרגיל: האם האב הקדמון נחשב אזרח איטלקי מלכתחילה.
למה המסלול הלובי שונה ממסלול המוצא הרגיל
במסלול המוצא הרגיל השאלה המרכזית היא אם שרשרת הדם נשמרה ברציפות מאב קדמון איטלקי ועד המבקש. במקרה הלובי יש שאלה מוקדמת יותר, והיא הקשה מבין השתיים: האם האב הקדמון בכלל נחשב אזרח איטלקי.
איטליה שלטה בלוב מ-1911. מסמך רשמי של בית הנבחרים האיטלקי מפרט את שני היסודות שלו: סעיפים 33 ו-34 לצו המלכותי מ-3 בדצמבר 1934 (R.D.L. 2012/1934), שקבעו חזקת אזרחות איטלקית לילידי לוב ולתושביה, והצו מ-9 בינואר 1939 (n. 70), שסיפח את ארבעת המחוזות שלאורך החוף לממלכת איטליה.
המעמד הזה כונה בשפה המשפטית האיטלקית "האזרחות האיטלקית הקטנה", מפני שהוא לא הקנה את מלוא הזכויות. ההנמקה שעליה נשענת ההחלטה המנהלית מ-1987 היא שעם כניסת החוקה האיטלקית לתוקף ב-1 בינואר 1948 ההבחנה הזאת נמחקה, ומי שהחזיק במעמד הפך לאזרח לכל דבר. אותו מסמך של בית הנבחרים מתאר את ההחלטה כדורשת שתי הוכחות מצטברות: החזקה קודמת במעמד האיטלקי, ואי רכישה של האזרחות הלובית לאחר עצמאות לוב בדצמבר 1951.
מה שינה תיקון 2025, ולמה הוא נוגע לכל מי שנולד בישראל
ב-24 במאי 2025 נכנס לתוקף סעיף 3-bis לחוק האזרחות האיטלקי (חוק 91/1992), שנוסף בצו 36/2025 ואושר בחוק 74/2025. לפי הנוסח המתואם שמפרסמות נציגויות איטליה, מי שנולד מחוץ לאיטליה ומחזיק באזרחות נוספת נחשב כמי שמעולם לא רכש אזרחות איטלקית, אלא אם מתקיים אחד מארבעה: הבקשה הוגשה עד 27 במרץ 2025 בשעה 23:59 שעון רומא; המעמד נקבע בהליך משפטי שנפתח עד אותו מועד; הורה או סב מחזיק, או החזיק במותו, באזרחות איטלקית בלבד; או שהורה התגורר באיטליה שנתיים רצופות אחרי שרכש את האזרחות ולפני הלידה.
הסעיף הזה חל על כל בקשה, בלי קשר ללוב, והוא נבדק היום בכל תיק שנפתח מישראל. לכן הצעד הראשון אינו חיפוש מסמכים אלא מיפוי של כל דור בשרשרת ושל האזרחויות שהחזיק בכל נקודת זמן.
מה השגרירות בתל אביב מבקשת בפועל, ואיפה משיגים כל מסמך בישראל
הטבלה מסכמת את דרישות ההוכחה כפי שהן מופיעות בעמוד ההכרה לפי מוצא של שגרירות איטליה בתל אביב, ומתרגמת כל שורה לכתובת שממנה מוציאים את המסמך כאן.
| מה צריך להוכיח | המסמך שהשגרירות מבקשת | מאיפה מוציאים |
|---|---|---|
| מקום הלידה והרישום של האב הקדמון | תמצית מלאה של רשומת הלידה במקור, שהונפקה בחצי השנה האחרונה, כולל פרטי שני ההורים ושם הנעורים של האם | העירייה האיטלקית שבה נרשמה הלידה |
| שהוא לא רכש אזרחות זרה לפני לידת הדור הבא | אישור אי התאזרחות מהמדינה שאליה היגר, מתורגם ומאומת | הרשות המוסמכת באותה מדינה. מי שהגיע ארצה לפני 1948 נדרש לאישור אי התאזרחות מתקופת המנדט, ממשרד הפנים או מארכיון המדינה |
| רציפות השרשרת המשפחתית | תעודות לידה ונישואין של כל דור בקו ישר, כולל של ההורים | רשות האוכלוסין וההגירה. אירוע שנרשם בלוב מחייב תעודה מהרשות שרשמה אותו שם |
| המעמד האישי של המבקש | תעודה המעידה על אזרחות ישראלית, ותמצית רישום שכוללת כניסות ויציאות | רשות האוכלוסין וההגירה |
| שהמסמכים קבילים באיטליה | אפוסטיל ותרגום לאיטלקית על כל מסמך שהונפק מחוץ לאיטליה | לפי סוג המסמך, כמפורט במדריך האפוסטיל שלנו |
שתי הערות שחוסכות סיבוב מיותר. השגרירות מבהירה שרשומת מרשם שאינה נמצאת ניתנת לשחזור דרך הרשויות השיפוטיות, ושאישור על כך שהרשומה אינה קיימת אינו מתקבל כתחליף. בנוסף, לפי אותו עמוד, על פי חוק התקציב האיטלקי לשנת 2025 נגבית אגרה של 600 אירו מכל מבקש בגיר, והיא משולמת עבור בדיקת התיק בלבד ואינה מוחזרת אם ההכרה לא מאושרת.
הנקודה שבה המסלול הזה נתקע
עד כאן הכלל. מכאן והלאה הכול תלוי בשנת הלידה המדויקת של האב הקדמון, ברשות שרשמה אותו ובמועד שבו כל דור אחריו קיבל אזרחות זרה, ושתי משפחות שיצאו מאותה שכונה בטריפולי יכולות לקבל תשובה הפוכה.
הסיבה מופיעה בשורה אחת באותו עמוד של השגרירות: לפי חוזר K.28 של משרד הפנים האיטלקי, האב הקדמון שממנו נגזרת האזרחות צריך להיות יליד איטליה. זו בדיוק הנקודה השנויה במחלוקת במקרה הלובי, שהרי המחוזות שלאורך החוף סופחו לממלכה ב-1939, ומי שנולד בהם באותן שנים נולד בשטח הממלכה. איננו יכולים לקבוע כיצד תוכרע השאלה בתיק מסוים, ומגזין הקהילה היהודית ברומא מתאר את הסוגיה כפתוחה גם היום. מי ששוקל את המסלול צריך לדעת מראש שזו אינה בקשה שגרתית, ושסדר הבדיקה חשוב כאן יותר מהמהירות.
את הרקע ההיסטורי המלא של התקופה, מהכיבוש ועד הסיפוח, ריכזנו בכתבה על טריפוליטניה, ואת תנאי הזכאות של כל מסלולי האזרחות האיטלקית בעמוד האזרחות האיטלקית. בפספורטוגו אנחנו בונים את התיק לפי הסדר הזה בדיוק, ומתחילים תמיד מהשאלה מי בשרשרת מחזיק במה.
בדקו את הזכאות שלכם ללא עלות »
שאלות נפוצות
מה בעצם הבסיס המשפטי של המסלול ליוצאי לוב?
אין חוק איטלקי ייעודי ליוצאי לוב. הבסיס הוא שילוב של המעמד שהוענק לתושבי לוב בצו המלכותי מ-3 בדצמבר 1934 ובצו מ-9 בינואר 1939, של כניסת החוקה האיטלקית לתוקף ב-1 בינואר 1948, ושל החלטה מנהלית של משרד הפנים האיטלקי מ-4 במרץ 1987. ההחלטה קבעה שמי שהחזיק במעמד האיטלקי ולא רכש את האזרחות הלובית נותר אזרח איטלקי, כלומר מדובר בהכרה באזרחות קיימת ולא בהענקה חדשה.
כל מי שנולד בלוב תחת השלטון האיטלקי זכאי?
לא. הזכאות תלויה בשנת הלידה, במקום שבו נרשמה הלידה, במעמד שהוחזק בפועל, ובשאלה אם נרכשה אזרחות זרה אחר כך ומתי. בנוסף חלות היום מגבלות סעיף 3-bis לחוק האזרחות האיטלקי על כל מי שנולד מחוץ לאיטליה ומחזיק באזרחות נוספת, ולכן כל מקרה נבדק לגופו.
מה השתנה בחוק האיטלקי בשנת 2025?
ב-24 במאי 2025 נכנס לתוקף סעיף 3-bis לחוק 91/1992, שנוסף בצו 36/2025 ואושר בחוק 74/2025. לפיו מי שנולד מחוץ לאיטליה ומחזיק באזרחות נוספת נחשב כמי שמעולם לא רכש אזרחות איטלקית, אלא אם הבקשה הוגשה עד 27 במרץ 2025, או שהמעמד נקבע בהליך משפטי שנפתח עד אותו מועד, או שהורה או סב מחזיק או החזיק במותו באזרחות איטלקית בלבד, או שהורה התגורר באיטליה שנתיים רצופות לאחר רכישת האזרחות ולפני הלידה.
איזה מסמך הכי קשה להשיג במסלול הזה?
בדרך כלל אישור אי ההתאזרחות של האב הקדמון, שצריך להראות שהוא לא רכש אזרחות זרה לפני לידת הדור הבא. מי שהגיע לארץ לפני קום המדינה נדרש לאישור אי התאזרחות מתקופת המנדט, שמופק במשרד הפנים או בארכיון המדינה. לצידו, רשומות מרשם מתקופת לוב אינן תמיד זמינות, וזה הגורם שמאריך את שלב איסוף המסמכים.
מה עושים כשתעודת לידה או נישואין מלוב אינה נמצאת?
השגרירות מציינת שרשומה חסרה ניתנת לשחזור באמצעות הרשויות השיפוטיות, ושאישור על כך שהרשומה אינה קיימת אינו מתקבל כתחליף. בפועל זה אומר שצריך לפתוח הליך שמייצר רשומה תקפה, ולא להסתפק במכתב שמאשר שאין מסמך.
האם קבלת האזרחות הישראלית מבטלת את האזרחות האיטלקית?
איטליה מכירה באזרחות כפולה, וישראל מאפשרת להחזיק בדרכון נוסף, כך שאין צורך לוותר על האזרחות הישראלית. לצד זה, השאלה מתי ואיך רכש כל דור בשרשרת אזרחות זרה היא שאלה משפטית נפרדת שמשפיעה על ההכרה עצמה, והיא נבדקת לכל דור בנפרד.
כמה עולה הגשת בקשת ההכרה בשגרירות?
על פי חוק התקציב האיטלקי לשנת 2025 נגבית אגרה של 600 אירו מכל מבקש בגיר. האגרה משולמת עבור בדיקת התיק, והיא אינה מוחזרת גם אם ההכרה בסופו של דבר אינה מאושרת. עלויות נוספות אפשריות הן הפקת תעודות, אפוסטיל ותרגום מאושר לאיטלקית.
איפה מגישים את הבקשה ומה הצעד הראשון?
הבקשה מוגשת בשגרירות איטליה בתל אביב, ותור נקבע רק אחרי שנשלחת רשימת המסמכים שכבר נאספו. הצעד הראשון המעשי הוא לא לרוץ לאסוף תעודות אלא למפות את השרשרת: מי נולד איפה, מתי כל דור קיבל אזרחות זרה, ואיזה מסמך מוכיח כל חוליה. המיפוי הזה קובע אם יש בכלל תיק, ואיזה מסמכים באמת צריך.
