לצאצאים של יהודי גרמניה שנרדפו ואיבדו את אזרחותם בשנות השלושים והארבעים יש שני מסלולים נפרדים בחוק הגרמני להשבת האזרחות. הבנת ההבדל ביניהם היא הצעד הראשון בכל תיק. משפחות רבות פותחות בקשה בטופס הלא נכון, מגלות אחרי חודשים שהמסלול המתאים להן הוא השני, ואז מגישות מחדש. המדריך הזה מציג את שני המסלולים, את התנאים לזכאות, את המסמכים המרכזיים ואת התרחישים המשפחתיים הטיפוסיים שמובילים לכל מסלול, כדי שתגיעו עם התיק לרשות הנכונה כבר בפעם הראשונה.
בקצרה: בגרמניה שני מסלולים מקבילים לצאצאי נרדפי הנאצים: סעיף 116(2) לחוק היסוד, למי שסבו או סבתו נשללה מהם האזרחות בפועל, וסעיף 15 לחוק האזרחות משנת 2021, שנפתח למי שאיבדו אותה בדרכים אחרות בגלל הרדיפה. שני המסלולים פתוחים לצאצאים, בלי דרישת שפה, בלי מגורים בגרמניה, ובלי ויתור על האזרחות הישראלית.
שני מסלולים נפרדים לאותה מטרה
עד 2021 היה בגרמניה מסלול אחד ברור לצאצאי נרדפים: סעיף 116(2) לחוק היסוד (Grundgesetz). הוא כיסה את מי שסבו או סבתו נשללה מהם האזרחות בפועל על ידי המשטר הנאצי, בין באמצעות הצווים הקולקטיביים ובין באופן אישי. אלא שההגדרה המשפטית הזאת השאירה בחוץ קבוצות שלמות: יהודים שהעדיפו לוותר בעצמם על האזרחות כדי לברוח, נשים שאיבדו אותה עם הנישואין לזר, וילדים שנולדו בגלות ומעולם לא הצליחו לרשת אותה. בשנת 2021 חוקק סעיף 15 לחוק האזרחות (StAG) והוסיף מסלול מקביל בדיוק לקבוצות שנפלו בין הכיסאות.
מסלול סעיף 116(2): כשהאזרחות נשללה בפועל
סעיף 116(2) לחוק היסוד הגרמני חל על אזרחים גרמנים שאזרחותם נשללה במפורש בין 30 בינואר 1933 ל-8 במאי 1945, מטעמים פוליטיים, גזעיים או דתיים, ועל צאצאיהם. הסעיף מכוון בעיקר לשלילות שנעשו לפי הצו ה-11 לחוק אזרחות הרייך משנת 1941 (שלילה קולקטיבית של אזרחות מיהודים שגרו מחוץ לגרמניה), ולשלילות אישיות לפי חוק ביטול ההתאזרחויות מ-1933. פסיקת בית המשפט החוקתי הפדרלי משנת 2020 הרחיבה את הגדרת ה"צאצא" גם לקבוצות שהוצאו קודם: ילדים שנולדו לפני 1953 לאם שנשללה ממנה האזרחות ולאב זר, וילדים שנולדו מחוץ לנישואין לפני 1993 לאב שנשללה ממנו האזרחות ולאם זרה.
סעיף 15 לחוק האזרחות: המסלול שנפתח ב-2021
סעיף 15 לחוק האזרחות (StAG) נכנס לתוקף ב-20 באוגוסט 2021 ופתח מסלול השבה למי שאיבדו את האזרחות הגרמנית לא בדרך של שלילה פורמלית, אלא בדרכים אחרות שנבעו מהרדיפה. לפי המקור הרשמי של המשרד הפדרלי למינהל (Bundesverwaltungsamt), המסלול מקיף ארבע קבוצות עיקריות: מי שוויתרו על האזרחות או איבדו אותה לפני 26 בפברואר 1955, בין בהתאזרחות במדינה זרה ובין בנישואין; מי שהוצאו מהתאזרחות קולקטיבית שהייתה יכולה להחזיר אותם; מי שהגישו בקשה להתאזרחות ונדחו מסיבות של הרדיפה; ומי שהעתיקו את מגוריהם מגרמניה בעקבותיה. גם כאן הזכות עוברת לצאצאים, ולא רק לילדים הישירים.
מה לא נדרש: אין שפה, אין מגורים, אין ויתור
לפי המקורות הרשמיים של Bundesverwaltungsamt והמשרד הפדרלי לחוץ, שני המסלולים לא כוללים את דרישות ההתאזרחות הרגילות של גרמניה. אין מבחן שפה גרמנית, אין דרישת מגורים בגרמניה, ואין דרישה לוותר על האזרחות הישראלית. משמעות הדבר: הבקשה מוגשת מישראל, נשארת פתוחה תוך כדי חיים מלאים בישראל, וגם אחרי קבלת הדרכון הגרמני אתם ממשיכים להיות אזרחי ישראל לכל דבר.
תרחישים משפחתיים ואיזה מסלול מתאים
הטבלה הזאת ממפה מצבים משפחתיים שכיחים בקרב ישראלים אל המסלול המתאים לכל אחד מהם. כל שורה נשענת על הנוסח הרשמי של Bundesverwaltungsamt וחוק היסוד הגרמני.
| התרחיש המשפחתי | המסלול המתאים | המקור |
|---|---|---|
| סבא נולד בברלין, נשללה אזרחותו ב-1941 עם הצו ה-11 של חוק אזרחות הרייך, ונמלט לפלשתינה | סעיף 116(2) לחוק היסוד | Grundgesetz, Art. 116(2) |
| סבתא נולדה בגרמניה, ויתרה על האזרחות הגרמנית כשהתאזרחה בבריטניה ב-1938 כדי לברוח מהרדיפה | סעיף 15 לחוק האזרחות | StAG §15, לפי הנחיית BVA |
| סבתא איבדה אזרחות גרמנית ב-1937 כשהתחתנה עם אזרח זר, על רקע רדיפה | סעיף 15 לחוק האזרחות | StAG §15 |
| סב הגיש בקשה להתאזרחות בגרמניה בשנות השלושים ונדחה מסיבות גזעיות | סעיף 15 לחוק האזרחות | StAG §15 |
| נכד לאם גרמנייה שנשללה ממנה האזרחות, ההורים נישאו לפני 1953 והאב היה זר | סעיף 116(2) לפי פסיקת 2020 | BVerfG 20.5.2020 |
עד כאן הכלל. מכאן והלאה הכול תלוי בשנה המדויקת של אובדן האזרחות, בסעיף שלפיו זה קרה, ובמעמד של הצאצא בשרשרת המשפחתית. שני נכדים עם אותו סבא יכולים להגיע למסלולים שונים, ולעתים אחד מהם יגלה שהמסלול שהתחיל לבדוק בכלל לא רלוונטי לו. בדיקת זכאות ראשונית מקצרת את הבירור הזה מחודשים לימים.
איפה מגישים ואילו מסמכים דרושים
הבקשה בשני המסלולים מוגשת אל המשרד הפדרלי למינהל (Bundesverwaltungsamt) בקלן, ישירות או דרך שגרירות גרמניה בישראל. BVA פרסם ערכת טפסים ייעודית לכל מסלול, ובכללה טופס בקשה, נספח לפירוט האבות (Anlage AV), ודף הסבר. בכל תיק מצרפים שרשרת של מסמכי מעמד אישי (תעודות לידה, נישואין ופטירה) שמחברת אתכם לאב הקדום או לאם הקדומה, וראיה לאירוע הרדיפה או אובדן האזרחות. הראיה יכולה להיות מסמך מארכיון גרמני, אישור מיד ושם, תיעוד ממרכז ארולסן, מסמך שיקום גרמני היסטורי, או מסמך רשמי אחר שקושר את האב הקדום לרדיפה. המסמכים הישראליים מוצאים מרשות האוכלוסין וההגירה כתמצית רישום מלאה, ואפשר להגישם בעברית עם תרגום נוטריוני מצורף.
שאלות ותשובות
האם אני זכאי אם רק סבא-רבא היה גרמני?
כן, אם שרשרת הקשר המשפחתית מוכחת במסמכים רשמיים ואם אפשר להראות שהאב הקדום איבד את האזרחות בגלל הרדיפה. הזכות בסעיף 116(2) ובסעיף 15 מועברת לצאצאים בלי הגבלה קשיחה על מספר הדורות, כל עוד ההוכחה קיימת ואפשר לבנות את השרשרת ללא חסרים.
האם אני חייב לוותר על האזרחות הישראלית?
לא. שני המסלולים האלה לא דורשים ויתור על אזרחות אחרת, ותוכלו להחזיק בדרכון הגרמני ובדרכון הישראלי במקביל. גם הילדים שלכם ירשו את שתי האזרחויות, בהתאם לתנאי הזכאות של כל אחת מהן.
האם צריך לגור בגרמניה כדי לקבל את האזרחות?
לא. הבקשה מוגשת מישראל וגם אחרי קבלת האזרחות אין חובת מגורים. הדרכון הגרמני פותח את חופש התנועה, המגורים והעבודה בכל 27 מדינות האיחוד האירופי, אבל לא מחייב מעבר בפועל.
האם יש מבחן שפה גרמנית?
לא. סעיף 116(2) וסעיף 15 לא כוללים מבחן שפה, בשונה ממסלול ההתאזרחות הרגיל בגרמניה. הפוסקים ראו בדרישת שפה למי שהמשפחה שלו נעקרה בגלל רדיפה סתירה פנימית להיגיון של השבת האזרחות.
מה ההבדל המהותי בין סעיף 116(2) לסעיף 15?
סעיף 116(2) מיועד למי שהאזרחות נשללה ממנו בפועל על ידי המשטר, בעיקר לפי הצו ה-11 של חוק אזרחות הרייך מ-1941. סעיף 15 מיועד לכל מי שאיבד את האזרחות בדרך אחרת שנבעה מהרדיפה, כמו התאזרחות במדינה זרה, ויתור עצמי כדי לברוח, או נישואין לזר. הרשות הגרמנית עצמה יודעת לסווג מחדש בקשה אם הוגשה במסלול הלא נכון.
אילו מסמכים הכי חשוב לאסוף בהתחלה?
תעודת לידה של האב הקדום שנרדף, אישור על אובדן האזרחות שלו או תיעוד רדיפה מארכיון גרמני, מיד ושם או ארולסן, ושרשרת של תעודות לידה ונישואין שמחברת אתכם אליו. הפרטים הישראליים בדרך כלל משלימים את השרשרת ולא מהווים את החוליה הבעייתית.
האם ילדים קטינים כלולים בבקשה של ההורה?
כן, וזה השלב שכדאי לחשוב עליו מראש. ילדים קטינים יכולים להיכלל בבקשה של ההורה עצמו, וזה מונע פתיחת תיק נפרד לכל ילד בעתיד. הטפסים של BVA כוללים גרסה ייעודית לילדים מתחת לגיל 16 (E15_K במסלול סעיף 15).
מה קורה אם אין לי את כל המסמכים ההיסטוריים?
זה המצב הנפוץ. ארכיוני גרמניה, יד ושם, מרכז התיעוד בבד ארולסן וארגונים כמו JewishGen מחזיקים חלקים גדולים מהתמונה. שחזור המסמכים לפני הגשת הבקשה מונע בקשות השלמה ודחיות מאוחר יותר. בדיקת זכאות ראשונית עוזרת למפות בדיוק מה חסר ולאן פונים כדי להשיג אותו.
