הזכאות לדרכון ספרדי ופורטוגלי קשורה קשר ישיר לקהילות היהודיות שצמחו בשתי המדינות. אתם מוזמנים להצטרף לקפיצה קטנה אל העבר, במסע מרגש בזמן אל ההיסטוריה היהודית שלנו. 

הרקע להחלטת ספרד ופורטוגל בנוגע למתן דרכון אירופאי לישראלים, קשור קשר הדוק לקהילות היהודיות שצמחו בשתי המדינות לאורך ההיסטוריה. זכאות לדרכון פורטוגלי או דרכון ספרדי, שנקבעה בחוקי ספרד ופורטוגל בשנת 2015, היא תוצר של רצון ליצור צדק היסטורי הנוגע לפגיעה בקהילות היהודיות שהתפתחו במדינות.

הקהילה היהודית בספרד הלכה ושגשגה בה תקופה ארוכה מבחינה תרבותית ודתית, עד לגירוש שאילץ את יהודי ספרד לעבור לפורטוגל. במדינה השכנה צמחה קהילה יהודית כבר במאה ה-12, אך גם ממנה גורשו היהודים כעבור מספר שנים. ההחלטה על פתיחת שערי המדינות ומתן דרכון פורטוגלי וספרדי לצאצאי המגורשים, נבנתה על בסיס אותה תקופה קשה בהיסטוריה. 

למרות הזמן הרב שחלף, ביקור באתרים היהודיים בשתי המדינות הוא פתח למסע מרגש ומרתק, בייחוד עבור צאצאי המגורשים שזכאים לקבל דרכון פורטוגלי או דרכון ספרדי על בסיס אירועי העבר. האתרים הבאים הם רק צוהר קטן אל נדבך מרכזי בהיסטוריה של יהדות ספרד ופורטוגל. 

ספרד

1. כיכר טבריה ובית הכנסת הגדול, קורדובה

העיר קורדובה הייתה ביתם של כמה דמויות חשובות בהיסטוריה היהודית, וביקור בה כיום מאפשר להיחשף לאתרים לזכרם. כיכר טבריה היא אחת מהמרכזיים שבהם. היא נקראה כך לציון מקום הקבורה של הרמב”ם, שנולד בקורדובה ועזב אותה ב-1148 כאשר הקהילה היהודית אולצה להתאסלם או לעמוד בפני עונש מוות. הרמב”ם נפטר במצרים, וגופתו אכן הועברה לעיר טבריה ונקברה בה. ממש בסמוך לכיכר ניצב גם פסל בדמותו. 

לא רחוק מכיכר טבריה נמצא בית הכנסת הגדול של קורדובה. בדומה לגורלם של מבנים נוספים שהיו מקושרים לקהילה היהודית, גם בית הכנסת עבר מספר גלגולים לאחר גירוש יהדות ספרד. ב-1885 הוא הוכרז כאתר היסטורי, וב-1985 עבר פתיחה חגיגית כחלק מחגיגות ציון הולדתו של הרמב”ם. כיום הוא משמש כמוזיאון המציג את ההיסטוריה היהודית באזור. 

2. רובע אל קאל, גירונה

אם אתם מעוניינים לצעוד בין הסמטאות בהן נולד והתגורר הרמב”ן, אחד התורמים הבולטים לתור הזהב של יהדות ספרד, אסור לכם לפספס את הביקור בגירונה. הרמב”ן שימש בין היתר כרב הראשי של גירונה ושל קטלוניה כולה, והקהילה היהודית בה היוותה חלק לא מבוטל מתושבי העיר. 

אל קאל, הרובע היהודי של העיר, הצליח להישמר בצורה יוצאת דופן יחסית לרובעים יהודיים אחרים, למרות שבתי הכנסת שבו לא שרדו את מבחן הזמן. על שרידי אחד מהם הוקם מוזיאון שכיום ניתן ללמוד בו על ההיסטוריה של יהדות קטלוניה. המקרה של גירונה מבסס את הקשר בין הזכאות לדרכון ספרדי או דרכון פורטוגלי, שמות משפחה וערי מגורים. זאת, משום שיש המייחסים את שורשי משפחת הלוויים הורוביץ לגירונה, וכך גם את משפחת בנבנשתי.

3. הקתדרלה של סביליה

בירת אנדלוסיה היא עיר נוספת בה התקיימה עד למאה ה-15 קהילה יהודית מכובדת. השכונה היהודית של סביליה, שהייתה בעבר מסוגרת בחומה, היא חלק מהאזור שכיום זוכה לשם סנטה קרוז. מאחר שהרובע היהודי בעיר נשרף, לא ניתן לראות בה מבנים מהעבר אלא רק לסייר בין רחובותיו. את הסימנים לחיי הקהילה היהודית ניתן למצוא דווקא בקתדרלה של סביליה, מבנה מפואר ומרשים שזכה בתואר אתר מורשת עולמית של אונסק”ו. אוצר הקתדרלה לא כולל רק פסלים או תכשיטים אלא גם את מפתחות השכונה היהודית, עליהם מוטבע המשפט “מלך מלכים יפתח, מלך כל העולם יבוא”. ההנחה היא כי אותם מפתחות ניתנו על ידי יהודי העיר לפרננדו השלישי שקבור בקתדרלה, כאשר כבש את סביליה מידי המוסלמים. גם אחת מכתובות מצבתו של פרנדדו השלישי, שקבור בקתדרלה עצמה, כתובה בעברית.

פורטוגל

1. מדרגות ויטוריו, פורטו

חלק מהישראלים הזכאים כיום להנפיק דרכון פורטוגלי, הם צאצאיהם של היהודים שחיו בפורטו או עברו אליה בעקבות גירוש ספרד. לכן גם לקבלת דרכון ספרדי זכאות שנקשרת ליהדות פורטוגל. מדרגות ויטוריו שנמצאות בפורטו נקראות גם “מדרגות בית הכנסת”, משום שעליהן הוקם בית הכנסת של הרובע היהודי בפורטו. את בית הכנסת עצמו כבר לא תוכלו לראות כיום, אך לצד המדרגות ממוקמת לוחית שעליה מוטבע שמו. 

2. בית הכנסת של טומאר 

העיר טומאר הפכה לביתם של יהודים רבים שהגיעו אליה בעקבות גירוש ספרד. הם זכו להתגורר בה רק חמש שנים, שלאחריהן הוציא מלך פורטוגל צו שהורה עליהם להתנצר או לעזוב אותה. חלק מיהודי טומאר המשיכו לחיות בה ולקיים את דתם בסתר, ואחרים בחרו לעזוב. 

בית הכנסת של טומאר נבנה באזור שנת 1438 ונחשב לבית הכנסת העתיק ביותר בפורטוגל שקיים עד לימינו אנו. לאורך השנים הוא עבר גלגולים רבים ובשלב מסוים אף שימש ככנסייה, עד ששב אל מטרתו הראשונית. עם זאת, מאחר לא התקיימו בו תפילות באופן קבוע, הוא משמש מאז 1939 כמוזיאון יהודי.

3. מרכז העיר ליסבון  

בפורטוגל חיות עד היום מספר קהילות יהודיות קטנות, כשהגדולה ביותר מתגוררת בעיר הבירה ליסבון. לצד שני בתי כנסת פעילים, ספרדי ואשכנזי, סיור בליסבון יפגיש אתכם גם עם כמה אתרים שמרמזים על עברה של הקהילה היהודית המקומית. 

אחד מהחשובים שבהם הוא כיכר רוסיו, שנחשבת למקום בילוי מרכזי והמקום בו נערכו מאז ומתמיד אירועים שונים. קשה לדמיין שבאזור הזה התרחש ב-1506 פוגרום ליסבון, שבמהלכו נשרפו מאות תושבים שנחשדו כיהודים. תקרית במהלכה הוכה למוות יהודי אנוס בידי קהל מתפללים נוצרי, הפכה לפוגרום המוני בהשתתפות מאות איש שראו ביהודים כופרים.  

שינויים רבים באופייה של פורטוגל התרחשו מאז. כיום, לא רחוק מאותה כיכר, ניצבת אנדרטה בצורת מגן דוד שעליה הכיתוב “ליסבון, עיר הסובלנות” במספר שפות, בהן כמובן גם עברית.