משבר הקורונה טלטל את שוק העבודה וכפה על כולנו מציאות חדשה. מקצועות שעד לא מזמן נחשבו חיוניים, איבדו מנחיצותם עקב האצה של תהליכי דיגיטליזציה, וחברות רבות עברו למודל של עבודה מרחוק. אז למה זה הזמן המושלם להוציא אזרחות אירופאית? איך החיים שלנו צפויים להיראות ביום שאחרי הקורונה? ומה אתם יכולים לעשות כדי להתכונן לעתיד בצורה הטובה ביותר?
מגפת הקורונה נחתה על העולם כרעם ביום בהיר, והשפעתה במגוון תחומי החיים מצליחה לחצות גבולות ואוקיינוסים. אין ויכוח אודות העובדה כי הקורונה מעמיקה משברים חברתיים וכלכליים בקרב מדינות ובני אדם רבים ברחבי הגלובוס; אך אם נסתכל על הדברים בצורה אופטימית, נראה שהיא הביאה גם כמה שינויים חיוביים, שאלמלא המגפה, ספק אם היו קורים בעשורים הקרובים. דוגמה טובה לכך נכרת בתחום הבריאות, שם נכנסות לאחרונה טכנולוגיות אבחון ומעקב דיגיטליות, המאפשרות למטופלים לקבל ליווי מקצועי באופן מקוון. שינוי זה חוסך למטופלים הגעה פיזית אל המרפאה במקרים כמו כאבי גרון, מצוקה נפשית ואפילו ליווי של נשים בהריון. כמובן שהתייעלות זו מקלה גם על עבודת הרופאים ואף מצמצמת משמעותית העברה של חיידקים ווירוסים בין אנשים.
סנונית נוספת לשינוי מגיעה מתחום הנדל"ן. אם עד פרוץ המגפה מגורים בעיר היו פופולאריים בעיקר בשל היצע האפשרויות בתחומי התרבות, הפנאי, החינוך, הקולינריה, הצרכנות ועוד; כיום יציבותם של כל אלה מעורערת וכמעט שאינה רלוונטית. מנגד, נרשמת עלייה בביקוש למגורים בפרברים ובאזורים כפריים, המאפשרים מחייה באזור מרווח וקרוב לטבע, עלויות קנייה ושכירות נמוכות יותר, וצפיפות אוכלוסין נמוכה, מה שמקטין משמעותית את סיכויי ההדבקה. כתוצאה מכך אנו רואים יותר ויותר אנשים המחפשים להשקיע בנדל"ן במדינות אירופאיות בהן עדיין אפשר למצוא קרקעות זולות באזורים כפריים. כמו כן, נציין כי גם במרחב העירוני נרשמת מגמה של שינוי, שם בעקבות המשבר נרשמת ירידת מחירים, המעלה את הפוטנציאל לרווח עתידי גדול עבור משקיעים.
מה שמוביל ומאיץ רבים מהשינויים בתחומים אלה, הן התמורות בשוק העבודה, בו כללי המשחק השתנו מן הקצה אל הקצה בתקופה האחרונה. כמה מהחברות הגדולות בעולם אימצו את מודל העבודה מהבית; כשהן סוחפות אחריהן חברות ועסקים נוספים המזהים את יתרונות העבודה מרחוק. צמצום זמני נסיעות, חיסכון על שכירות ותפעול נכסים ושיפור בתפוקת העובדים – הן רק חלק מהסיבות בגינן נראה בשנים הקרובות יותר ויותר אנשים עובדים מהבית.
בעקבות כך, עבור רבים נפתחת לראשונה האפשרות לקבוע את מקום מגוריהם ללא צורך בקרבה פיזית אל מקום העבודה, ומבלי שיצטרכו להסתמך על תחבורה ציבורית נגישה. משמעות הדבר היא שניתן לעבוד כמעט מכל מקום בעולם (עם תשתית אינטרנט יציבה), ואף ניתן להיות בתנועה מתמדת.
יש לכם דרכון אירופאי? למה שלא "תעבדו מהבית" בפורטוגל?
בתקופה זו יותר מתמיד, מעניין לראות כיצד הנהגות שונות בעולם מתמודדות מול אותו המשבר. יעיד על כך כל מי שצופה בחדשות בחודשים האחרונים, שם מוקרנות כמעט מדי יום ידיעות על דרכי הטיפול במגפה במדינות שונות, והשוואות ביניהן לבין התפקוד בישראל. מעקב מעמיק בנושא מלמד כי מהלכים מסוימים סימנו את ישראל כמודל לחיקוי של התמודדות עם המצב (היינו הראשונים להיכנס לסגר שני לדוגמה), בעוד בדברים מסוימים ניכר כי יש לנו המון מה ללמוד מתפקודן של מדינות אחרות מרחבי העולם.
אנו מזהים מגמה הולכת וגוברת של ישראלים המחזיקים בדרכון אירופאי, שבחרו להעתיק בתקופה זו את מקום מגוריהם לאחת ממדינות אירופה שהצליחו למגר את הקורונה או לפחות לשמור על שגרת חיים וכלכלה פעילה ויציבה. במצב זה, הם יכולים להמשיך להתפרנס בעבודה מהבית, או ליהנות מאשרת עבודה חוקית במדינה בה הם נמצאים באירופה. יתרונות נוספים למחזיקים בדרכון אירופאי הם האפשרות ליהנות משכר דירה ומחייה זולים באופן משמעותי מהעלויות בארץ, וכמובן היכולת ליהנות מתנאים סוציאליים מלאים מהטובים בעולם.
מי שעשה בדיוק את זה הוא בני בן הרוש, מהנדס ובלוגר בעל אזרחות פורטוגלית, שהחליט להגשים חלום ישן, ועבר יחד עם בן זוגו לגור בפורטוגל. בשיחה אתו הוא מספר על החיים שם ואיך הוא מרוויח מיתרונות התקופה הנוכחית: "כשהגענו לפורטוגל הרגשנו כאילו חיכו לנו בזרועות פתוחות. החיוך, יחס חם ולבבי מכל מי שנתקלנו בו מאנשי שירות ועד בעלי דירות, יש פה כל כך הרבה מהגרים ממדינות שונות והפורטוגלים רגילים ומבינים לגמרי למה כולם מגיעים דווקא לכאן. מזג אוויר נפלא, נופים עוצרי נשימה תושבים חביבים ועלות מחייה זולה. בזמנים רגילים המחיר הממוצע לדירה בינונית יפה ובמרכזי הערים הגדולות (ליסבון ופורטו) הוא כ- 1000 אירו, עכשיו לבעלי הדירות קשה להשכיר את הדירות בגלל הקורונה והחורף אז אפשר למצוא דירות במחירי מציאה של כמה מאות אירו".
בן הרוש לקח את החיים כאן צעד קדימה ובזכות האזרחות הפורטוגלית, הצליח למצוא עבודה בחברה בינלאומית גדולה. ברוח התקופה הוא עובד מהבית ומנצל זאת כדי לטייל באזורים שונים במדינה: "הפורטוגלים לקחו את הקורונה בצורה מאוד ברצינית, סגרו במהירות את הגבול עם ספרד ומשנים כל הזמן את ההנחיות בהתאם למצב, אבל כל זה כמובן באדישות והשקט הפורטוגלי. אין תחושת לחץ. גם עכשיו, לקראת גל שני עדיין אפשר לטייל ולצאת למסעדות. הרבה אנשים התחילו בעקבות הקורונה לעבוד מהבית וגם אנחנו, מיד כששמענו שאנחנו יכולים לעבוד מהבית, עברנו מליסבון לפורטו כדי לחקור את החלק הצפוני של פורטוגל. בימי החופשה שלנו יצאנו לטיול מטריף של 11 ימים בצפון בימי הקורונה, וזה היה אחד הטיולים היפים שלנו אי פעם.
על השאלה האם הדרכון המקומי מסייע לו בחיים בפורטוגל, הוא עונה: "יש לא מעט אנשים שמגיעים לפורטוגל בכל מיני דרכים ללא דרכון פורטוגלי. בכל המשרדים הממשלתיים שמנו לב שהדרכון הפורטוגלי מאפשר הרבה יותר וניתוב התורים והתהליכים הבירוקרטיים שונים לגמרי עבור מי שיש דרכון ומי שלא. עם הדרכון הזה אין כוכביות, אתה אזרח.
עוד יתרון במקומות העבודה כאן הוא ימי החופשה והחגים לא מזמן ראיתי שקיבלתי עוד שלושה ימי חופשה וגם בונוס כספי, ולא הבנתי מדוע. לאחר בירור הבנתי שעבדתי בכמה חגים פורטוגלים מבלי ששמתי לב, ומסתבר שמי שעובד בחגים המקומיים מקבל ימי חופשה נוספים וגם בונוס בשכר. בנוסף, ישנה הטבת מס שנתית לאזרחים שאומרת שבסוף כל שנה מחשבים את ההוצאות כולל שכירות דירה, קניות בסופרמרקט ועוד, מגישים בקשה ומקבלים החזר מס. זאת אומרת שאנחנו למעשה משלמים פחות על ההוצאות שלנו בעזרת הדרכון".
מה זה "סלאשרים" ולמה כדאי לכם גם להפוך לכאלה
בין שלל השינויים שעובד שוק העבודה, ניכרת גם "היעלמותם" של מקצועות רבים שאיבדו מנחיצותם; חלקם באופן קבוע ואחרים בתחומים שצפויים לחזור לפעילות בהדרגה, כמו תיירות, מסחר, תרבות ועוד. תוסיפו לכל אלה עננה כבדה של חוסר וודאות המרחפת מעל תחומים רבים, והתוצאה היא הפחד להישען על מקור פרנסה אחד.
כאן נכנסת לתמונה תופעת "הסלאשרים" (מהמילה "סלאש" – בעברית: "לוכסן", שמשמעותו היא "או וגם"). מדובר במגמה שצוברת תאוצה בעולם, של אנשים המפתחים לעצמם אפשרויות פרנסה שונות, אשר לרוב משתייכות לתחומים השונים זה מזה באופן מהותי. אלה יכולים להיות מתכנת שמעביר סדנאות נגרות, צלמי אירועים שעובדים בשיפוצים, מהנדסות שמלמדות שיעורי יוגה, מורים המשקיעים בנדל"ן ועוד אינספור דוגמאות. המשמעות היא יותר אנשים שיתפרנסו כפרילאנסרים בשנים הקרובות, בין אם בנוסף לעבודתם כשכירים ובין אם כעצמאיים לחלוטין.
גם כאן אפשר ללמוד מסיפורו של בן הרוש, שמתחזק תדמית של "סלאשר", כשהוא מצליח לשלב בין עבודתו כמהנדס, לבין בלוג תיירות מצליח. הבלוג שהתחיל כפלטפורמה להמלצות טיולים בפחות מ-1000 שקלים, הפך להיות סוג של יומן מסע על החיים שלו ושל בן זוגו בפורטוגל, במסגרתו הוא משתף בקשיים ובחוויות, ונותן טיפים לאלו שרוצים גם לעשות שינוי בחיים או שוקלים רילוקיישן.
בעתות משבר כמו בתקופה הנוכחית, שוק העבודה משתנה, ואיתו צצות הזדמנויות לא צפויות. מי שיצליחו לקטוף את הפירות וליהנות מיתרונות התקופה, יהיו מי שיידעו להסתגל ולהמציא את עצמם מחדש. לפעמים דווקא המעבר למדינה זרה, מאלץ לצאת מאזור הנוחות ולחפש דרכי פרנסה לא צפויות. "הטיפ הכי טוב שאני יכול לתת למי שרוצה להוציא דרכון פורטוגלי זה לא לחכות", אומר לנו בן הרוש ומסכם: "הזמן פשוט טס ולפני ששמים לב בדיוק כשהחיים שלכם יגיעו למקום שבו כבר תהיו בשלים ומוכנים לעשות את הצעד הבא, הדרכון כבר יגיע וכך תוכלו פשוט לצאת ולהגשים את החלום הזה".
עו"ד מוטי כהן, יו"ר ובעלים של פספורטוגו, מעיד כי מאז שפרצה מגפת הקורונה, חלה עלייה משמעותית במספר הישראלים המבקשים לממש את זכאותם לדרכון אירופאי: "בדומה לשוק העבודה שם יותר ויותר אנשים מבינים את הריזיקה של לשים את כל הביצים שלך בסל אחד, כך גם אזרחות נוספת מהווה תעודת בטחון לכל מצב שלא יקרה. בימי הקורונה לדוגמה, בזמן שאצלנו היה סגר, במדינות אירופאיות מסוימות החיים חזרו למסלולן, ובעלי אזרחות אירופאית יכלו לנצל את התקופה הזו כדי לחיות שם באופן חופשי ומשחורר עד שהדברים בארץ יתבהרו. כמובן שמדובר גם בעתודת בטחון לדורות הבאים, שיוכלו לחיות, לעבוד וללמוד באירופה באופן חוקי, כשהם נהנים מתנאים סוציאליים טובים".
