אזרחות פורטוגלית – גם ל”אשכנזים” ו”תימנים”

2018-04-25T15:39:38+00:00

באדיבות וואלה!

בעקבות האינקוויזיציה, יהודי ספרד ופורטוגל שסירבו להתנצר, נאלצו לברוח ולמצוא מקום חדש להתיישב עם משפחותיהם. רבים עלו על האניות שהסולטן התורכי שלח והגיעו לתורכיה. אחרים עברו בספינות קטנות לצפון אפריקה, לאיטליה ויוון אך היו מי שהיגרו למושבות ספרד ופורטוגל באירופה ובעולם החדש.

החוק הפורטוגלי המעניק אזרחות לצאצאיהם של מגורשי ספרד ופורטוגל, דורש להוכיח כי המבקש הינו ממוצא יהודי “ספרדי” (SEFARADITA), צאצא של מגורשי ספרד. לשם כך, יש לערוך חיפוש של שם המשפחה בארכיונים של האינקוויזיציה השונים במדריד, ולמצוא בין אלפי שמות משפחה של יהודי ספרד שגורשו, את שם המשפחה “הספרדי” המבוקש.

ברישומים של מגורשי ספרד נמצאים, לא רק שמות משפחה טיפוסיים כמו טולדנו או קלדרון אלא גם שמות משפחה “אשכנזיים” כביכול, כמו “ויצמן” או “ליברמן”, אשר נמצאו שייכים לקהילות הספרדיות בצפון אפריקה. לכן, אין לפסול לחלוטין שמות משפחה שלא נשמעים פונאטית ספרדיים.

יהודים ממוצא ספרדי ופורטוגלי שהתיישבו במזרח פולין (אזור גליציה ומערב אוקראינה, אזור קרקוב, לבוב ומזרחה משם) או רומניה, לא היגרו אחרי הגירוש, ישירות לפולין או לרומניה אלא נדדו מארצות הים התיכון, בעיקר מתורכיה, צפונה ומזרחה.

מחקר מקיף על תולדות יהודי ספרד במזרח אירופה, שהזמנתי לאחרונה, העלה ממצאים ברורים, לקיומן של קהילות ספרדיות תוססות מאז גירוש ספרד ופורטוגל, מהמאה ה-16 ועד הכיבוש הנאצי והשואה במאה ה-20.

מכאן, שגם יהודי פולין, אוקראינה ורומניה, בעלי שורשים ספרדיים, בעלי שמות משפחה ספרדיים כגון סלומון, בונדי, דויד, סמואל, מרקוס, פרץ, פלתיאל, קסטיאל, מרקיש, ועוד, גם הם יוכלו להגיש בקשה לאזרחות פורטוגלית.

אך לא רק בעלי שמות משפחה ספרדיים טיפוסיים נמצאו ברשימות מגורשי ספרד. גם שמות משפחה אשכנזים מובהקים נמצאו ברשימות, כגון: רבינוביץ, סגל, מרקוביץ, גניס, ברונשטיין, הורוביץ, פישר, רפופורט, פטרבורג, שפטל, וינוקור ועוד. הסיבה לכך היא, כי בעלי שמות משפחה “אשכנזיים”, חיו בזמן הגירוש בספרד ופורטוגל והאינקוויזיציה באותה עת, רשמה בקפדנות רבה את שמות היהודים.

היהודים שגורשו מספרד ומפורטוגל נדדו. יהודים שהגיעו אחרי הגירוש לתורכיה, ניהלו חיי מסחר ענפים עם עיראק של היום ועם תימן ורבים מהם אף התיישבו והקימו משפחות שם. 
בעקבות הפרסומים, פנה אלי בחור לבדוק זכאותו ואמר: “אבא שלי נולד בלבנון וסבא שלי נולד בסוריה”, “בבית לא יודעים לאדינו או חכיתייה “(השפה שדיברו מגורשי ספרד תושבי קזבלנקה, טנג’יר, טטואן, ארסילה, צ’פצ’און, ארסילה, אלקסרקיביר, לאראג’, סאוטה, ומלייאה ועוד), “אין לי שורשים ספרדיים אבל אני בטח לא אשכנזי”. לאחר בדיקה בארכיונים במדריד, מצאתי את שם המשפחה ברשימות מגורשי ספרד בארכיונים של האינקוויזיציה. אז יש לו שורשים ספרדיים.
גם מר לוי מתימן וגם שושן מעיראק היו ספקניים לגבי שורשיהם הספרדיים.

גם הנכד של סופר אידי ידוע, יליד אוקראינה של היום, שנרצח על ידי סטאלין, פנה אלי בבקשה להוכיח שהוא צאצא של מגורשי פורטוגל. לאחר בדיקה בארכיונים מצאתי את שם המשפחה. למרות ששפת סבו היתה האידיש, הרי ששורשי המשפחה היו בפורטוגל.

לא משנה מאיפה באה המשפחה. היהודים נדדו בין מדינות במשך 500 השנים מאז גירוש ספרד. ברור שאם מדובר ביהודים שבאו מתורכיה או בולגריה והם יודעים לאדינו, עובדה זו יכולה לסייע. יש לציין שהדרישה להוכחת שליטה בשפת הלאדינו, ואפילו לא בהכרח של המבקש עצמו אלא של אחד מהוריו או הסבים שלו, אינה בגדר חובה.

יהודי צפון אפריקה ויהודים שחיו באימפריה העותומאנית (כגון יהודי ירושלמים, מצרים וכד’) נחשבים למגורשי ספרד ופורטוגל כי השתייכו לקהילות ספרדיות ידועות.

הדרישה המרכזית של החוק הפורטוגלי היא הוכחת קשר תרבותי למגורשי פורטוגל. על פי החוק, בחינת הקשר תתבצע על ידי אחת מהקהילות היהודיות בפורטוגל שאושרו לכך. לכן, לא די בקיום שם משפחה ספרדי ברישומי האינקוויזיציה כי עדיין יש להוכיח גם קשר תרבותי ליהודי ספרד. קשר זה ניתן להוכיח על ידי נוסח תפילה, כתובה ספרדית או מכתב של רב הקהילה.

באתרים שונים באינטרנט פורסמו רשימות של שמות משפחה שבהם למעלה מ-5,000 שמות. רשימות אלה אינן מוכרות על ידי ממשלת פורטוגל. אף על פי שהחוק עצמו מונה כמה שמות משפחה המצביעים על קשר ליהדות פורטוגל – כגון פורטוגלי, פרנקו, אזולאי, קאסטרו, פרץ, מלכה ועוד. הראיה היחידה להוכחת שם המשפחה “הספרדי”, המוכרת על ידי ממשלת פורטוגל, הינה המצאת מסמך המעיד כי שם המשפחה נמצא בארכיונים היסטוריים במדריד וברשימות המגורשים מספרד.

נגישות